ביאור:תהלים קמט
קיצור דרך: a26e9
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י תהלים פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ (מהדורות נוספות של תהלים קמט)
א הַלְלוּ יָהּ,
| פרקי הללויה ליום השבת, צרפת, המאה ה-13 |
- שִׁירוּ לַיהוָה שִׁיר חָדָשׁ ראה לעיל לג, ג, תְּהִלָּתוֹ בִּקְהַל חֲסִידִים.
- ב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו על כך שאלוקים עשה אותו, בְּנֵי צִיּוֹן יָגִילוּ בְמַלְכָּם.
- ג יְהַלְלוּ שְׁמוֹ בְמָחוֹל, בְּתֹף וְכִנּוֹר יְזַמְּרוּ לוֹ.
- ד כִּי רוֹצֶה ויגידו בשימחתם שה' רוצה בקרבתו לעם ישראל יְהוָה בְּעַמּוֹ, יְפָאֵר עֲנָוִים את השפלים בִּישׁוּעָה.
- ה יַעְלְזוּ ישמחו חֲסִידִים בְּכָבוֹד בכבוד שנתן להם ה', יְרַנְּנוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם על מיטתם, לפני לכתם לישון בכל ערב.
- ו רוֹמְמוֹת אֵל שבחי גדולת ה' בִּגְרוֹנָם, וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת והם גם אוחזים בחרב החדה בשני צדדיה (כדי להלחם באויבי העם) בְּיָדָם.
- ז לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בַּגּוֹיִם, תּוֹכֵחֹת דין הולם בַּלְאֻמִּים באומות הרשעות.
- ח לֶאְסֹר מַלְכֵיהֶם בְּזִקִּים בשלשלאות, וְנִכְבְּדֵיהֶם בְּכַבְלֵי בַרְזֶל.
- ט לַעֲשׂוֹת בָּהֶם מִשְׁפָּט כָּתוּב שנגזר עליהם.
- הָדָר הוּא ה' הוא תפארת כבוד לְכָל חֲסִידָיו; הַלְלוּ יָהּ.
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- המילה "חֲסִידִים" מוזכרת בפתיחת שני חלקי המזמור, ואף מסיימת אותו: "חֲסִידָיו". ניתן גם למצוא הקבלה בין "בְּנֵי צִיּוֹן יָגִילוּ בְמַלְכָּם" בחלק הראשון לבין "לֶאְסֹר מַלְכֵיהֶם בְּזִקִּים" בחלק השני.
- "רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם, וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם" (פסוק ו) מצוטט לרוב במשמעות ביקורתית על אנשים בוגדניים אשר מחד מדברים גבוהה גבוהה אך מאידך מסוגלים להרוג בחרב. על פי אתר השפה העברית השינוי במשמעות הפסוק חל בעקבות הביטוי "חרב פיפיות" שבתרגום לאנגלית משמש לתאר חרב היכולה לפגוע גם באוחז בה (ר' גם בוויקימילון). לפי הפשט הפסוק מתאים לתאר את דוד המלך אשר יחד עם גדלותו בפן הרוחני והתורני, לא נרתע מלצאת למלחמות באויבי העם.